1אליבא דראב"י דאמר ל"ש בו ול"ש בבנו אינו מעיז וכדאוקימנא אליבא דרב דאמר ברי לי הלכך לאו משיב אבידה הוא לשון הרי"ף:2שדייה אכי הוא זה דעירוב פרשיות כתוב כאן ואע"ג דלעיל כתב ושבועת שומרים איכא פלוגתא כו' מסיק דלא למיעקר מכאן לגמרי הכי נמי לא מיעקר לגנירי דכי הוה טענת שומרין כמו במלוה דכי הוא זה הויא נמי בשומרין כמו שמסיק רבינו בסוף הגוזל קמא. אה"נ דבעינן איש דווקא:3ודדמו ליה עיין בפרק שני דייני סי' ז':4כגזילות וחבלות בדפוס ישן ליתא אלא כחבלות וכן הוא בקצור אבל בטור סימן נ"ו כניזקין וחבלות ועיין בפרק שור שנגח ד' וה' דלענין שורו שהוחזק נגחן מעמידין להם אפוטרופוס כי היכי וכו' ומשלמים מן העלייה:5ואפלו לכשיגדיל וכ"כ בפרק החובל ובס"פ כיצד הרגל ובפ"ק דב"מ:6וכן בטענת שמא כו' נמי דווקא כשהגיע לעונת הפעוטות כ"כ בטור סימן צ"ו:
